לאחר התייעצויות ושיחות עם רבנים, עלתה הסוגיה של הכנסת שמות קדושים למקומות שאינם ראויים מבחינה הלכתית,
כמו מקומות רטובים, חדרי רחצה או שימוש יומיומי שאינו שומר על קדושת השם באופן מלא
ולכן עשינו שינויים שמקלים על איסורים אלו בתפילות שנמצאות על התכשיטים שלנו.

במסגרת ההתאמות, שמות השם הקדושים כתובים בצורה שונה מהטקסט התנ"כי, העיקרון הזה מקובל ונפוץ
מאוד במקומות רבים בעולם היהדות והיום־יום.
ניתן לראות שימוש בכתיבה חלקית או מרומזת של שמות קדושים על גבי שלטים, מדבקות, ספרים שאינם ספרי קודש,
דפי הסבר, ברכונים, עלוני שבת, פוסטרים ולעיתים אפילו בפרסומים מודפסים או דיגיטליים.

הסיבה לכך היא הרצון לאפשר שימוש רגיל ונוח במוצר, מבלי להכניס אותו לרמת קדושה שמחייבת התנהלות
מיוחדת או חשש הלכתי במקרה של זריקה, כניסה למקומות מסוימים או שימוש יומיומי.

במקום כתיבה מלאה של שמות השם, נעשה שימוש בנוסחים חלופיים כמו “אלוקים” או אותיות מקוצרות ומרומזות.
התאמות אלו נועדו להפחית את רמת הקדושה ההלכתית של הטקסט, ולאפשר לכם את הבחירה לענידה
יומיומית של התכשיט בצורה מכבדת ונוחה יותר.

דוגמא ויזואלית עם תפילת "מזמור לתודה":

נוסח מקורי בתנ"ך:
 מִזְמ֥וֹר לְתוֹדָ֑ה הָרִ֥יעוּ לַ֝יהוָ֗ה כָּל-הָאָֽרֶץ:
עִבְד֣וּ אֶת-יְהוָ֣ה בְּשִׂמְחָ֑ה בֹּ֥אוּ לְ֝פָנָ֗יו
בִּרְנָנָֽה: דְּע֗וּ כִּֽי-יְהוָה֮ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים הֽוּא-עָ֭שָׂנוּ
וְל֣וֹ (ולא) אֲנַ֑חְנוּ עַ֝מּ֗וֹ וְצֹ֣אן מַרְעִיתֽוֹ: בֹּ֤אוּ
שְׁעָרָ֨יו | בְּתוֹדָ֗ה חֲצֵרֹתָ֥יו בִּתְהִלָּ֑ה הֽוֹדוּ-ל֝֗וֹ
בָּרְכ֥וּ שְׁמֽוֹ: כִּי-ט֣וֹב יְ֭הוָֹה לְעוֹלָ֣ם חַסְדּ֑וֹ
וְעַד-דֹּ֥ר וָ֝דֹ֗ר אֱמוּנָתֽוֹ:

נוסח שונה וחלופי של Clerik:
מזמור לתודה: הריעו לה', כל-הארץ.
עבדו את-ה' בשמחה; באו לפניו,
ברננה. דעו כי ה',הוא אלקים: הוא עשנו,
ולו (ולא) אנחנו עמו, וצאן מרעיתו. באו
שעריו, בתודה חצרותיו בתהלה; הודו-לו,
ברכו שמו. כי-טוב ה',לעולם חסדו;
ועד-דר ודר, אמונתו. 

במקום: "אלוה*ם / יה*ה"
יופיע: "אלוקים" / "ה׳"

בדיוק מתוך אותו עיקרון שהוסבר למעלה, גם ב־Clerik בוצעו התאמות בנוסחי התפילות,
כך שלפי החלטתכם תוכלו לענוד את התכשיט כחלק טבעי מהחיים, תוך שמירה על שמות השם.